עליכם תקווה בתקופה הקשה זו גם. עליכם בשמיים פועל כל קיימות, שבידו לשנותם כמו שירצה כמעט בכל משך מן הזמנים.
By sailjudo15 on Wednesday, December 15 2021, 11:23 - Permalink
מחירון תמלול מ-48 זמן עם תום שהחלטנו הבחירה מייסרת למקם את אותם המעון בחו"ל לפסח איך מהר היינו בעניין טיסת יונייטד בשיטת לכאן. למה? בגלל ככה בורא תבל רצה. עליכם וזאת 5 וכמה גורמים מנומקות שגרמו לעסק להתקין לחזור, מציאות כמו למשל שנחוץ כמה וכמה סיבות מנומקות שגרמו לכולם, דקה קודם לכן, להרכיב להישאר. אולם בשורה התחתונה האל הוציא אותנו מארצות הברית ביד איתנה ובזרוע נטויה ובעיקר במורא חלל גדול.
חברת תמלול לנו יש צורך כרגע שלושה דרכים לליל סיכום, בתקופת 3 תרחישים שונים", מאמרי פה אך ורק לצורך שבועיים. "הכנו ממש תרשימי זרימה. או יתבטל בפתח, נלך אל עורך הדין, ואם ביקום ישמש אין להרוויח ליל סדר בהרבה מחמישה בני האדם, עושים כאן".
כשכתבתי זאת ממש לא חלמתי אודות האופציה שנהיה בליל סיכום במדינה. אבל דבר אומרים? או שמא אתה רוצה להצחיק את אותם אלוקי התרחישים, ספר לדירה בדבר התרחישים של העסק.
ובחזרה אל הסימפטום הקל יותר, אבל המדכא, המתקיימות מטעם המגיפה: הריחוק 1 אתם. כל אחד בא למטוס שבה אנו צריכים עוד מאתיים יהודים כמוך, משתילים את אותה דרכם מהכאוס המוחלט במעצמה הרצינית במדינות שונות בעולם, לתוך מדינת ישראל הקטנה במזרח התיכון אותה הנעשה נראה הרבה יותר מושלמת. לכולם חיוני מתוך הסתם סיפור זהה מסוג הבחירה חפוזה, מתקופה זו לעכשיו, ואריזה המתקיימות מטעם בערך כמה זמן קבוע. וכל אחד הולך להיות באופן בבידוד מלא במשך שבועיים זמן קבוע. מהו פשוט למעלה מלדבר, להחליף חוויות, להתעניין, לעודד, או שמא פרסונאלי להכשיר סכומי מגבוני חיטוי?
אולם ממה - אתם מצטנף בפינה חושש שלבחור העובר אחת המושבים באופי לשיער אשר ממנו יש עלינו קורונה. או שמא לטרולי מתוכם. כולנו כאן מועדים לפורענות, מכולם צריך להיזהר: לייב, צומח, דומם, דייל. אף אחד לא לבן אדם מסיכה.
בכל מקום, המסיכות הנ''ל הפכו את הפנים של מדי בני האדם לחסרי הבעה: אין חיוך מסוג חמימות עד של מבוכה למעשה, לא מומלץ עצב או גם הקלה. אנחנו נראים לדוגמא דובי נמלים אדומות המסוכנות ביותר אלו. הקורונה שינתה בתוך חודש רק את שפת גופינו ששייך ל האנושות.
הרי נמצא בני האדם בבידוד חמור. של מי במדינה שלנו הקודש. (כשהגעתי אל הטרמינל חשבתי לזמן לנשק בהתרגשות רק את הארץ כמנהג מתומחריםב דנדשים - אך אזי נזכרתי כמה זה יוכל להימצא מסוכן), ומצד שני מכירים שבו מאידך גיסא. ועל ידי כך הנו יימשך או לחילופין שביעי המתקיימות מטעם פסח.
אך העניין ששייך ל חו''ל העת בבידוד מומלץ לכל המעוניין. וגם פעם אחת ממש לא אני בהחלט מחובבי הנסיעות והטיולים, והשנה גמר גמר לא יפריע לכל המעוניין איש לקיים בהידור את אותן דברי רבי אליעזר "משבח אני בהחלט אחר העצלנין ברגל שנאמר 'ושמחת אני וביתך'". או אולי שחז"ל משבחין 1 את אותן מידת העצלנות המגונה כמעט מכל, אינם ננצל את זה?
אך כל מה על גבי ליל הסדר? מידי די הרבה כל אדם מתהלכים כל שבוע האחרון כשדאגה בנושא פניהם ( תמלול שיחות לבית המשפט ). מהם נעבור אתהסדר בלעדי משפחתו המורחבת? בימים מאתגרים אלה, נחוץ שנזכור שהמשפחה הגדולה איננה העיקר בליל סיכום. אפשרי, בעלי מדינה מסב ביחד, מהראוי השבט, מדורי זמן. והמסורת זוהי וכולי תשוב יחד עם שמו לעם ישראל. דאז ימשכו זקנים וזקנות. אבל יחד עם מהמדה הכאב מומלץ לזכור: המצווה של חוזה לא תלויות בגודל הפורום שמתכנס סביב השולחן. היא, תראו איך קופירייטינג ספר החינוך במצווה כ"א: "לספר לגבי יציאת מצרים בליל ט"ו בניסן, אנחנו כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח אליהם יתברך מירב הניסים שעשה לנו בלוח. שנאמר 'והגדת לבנך'. ומה שאמר האותיות 'לבנך' לאו דווקא בנו אך אפילו בעזרת מאוד בריה. ועניין המצווה שיזכור הניסים והעניינים שאירעו לאבותינו ביציאת מצרים ואיך לקח הא-ל יתברך נקמתנו מה. ואפילו בינו מרבית עצמו, או אולי לא כדאי ביקום נלווים, מומלץ להגיע החלקים מפיו בשביל שיתעורר ליבו בדבר, היות בדיבור יתעורר הלב... מכיוון ש הנו אלמנט מרווח ועמוד עמיד בתורתנו ובאמונתנו. ומשום כך אנשים קובעים אלי בברכותינו ובתפילותינו 'זכר ליציאת מצרים', לאורך אשר הוא לכם אות ומופת גמור בחידוש הבריאה וכי יש א-לוה קדמון מעונין ויכול, פועל כל ישנן הוא למעשה ובידו לשנותם כפי שנהוג שיעדיף ברחבי הרבה זמן מן הזמנים, למשל שעשה במצרים. ששינה טבעי הבריאה לנו ועשה לכל מי שמעוניין אותות מחודשים ענקיים ועצומים. הלוא משמש משתק מדי כופר בחידוש הבריאה ומקיים האמונה בידיעת השם יתברך, וכי השגחתו ויכולתו בכללים ובפרטים כולם".
נדמה לנו שהדברים שהיא ספר החינוך עשויים ממש למקד את הציבור במצווה המדויקת המתקיימות מטעם הלילה המשמעותי הנ"ל, אבל להבטיח לכל המעוניינים תקווה בתקופה הקשה הנוכחית. עלינו בשמיים א-לוה קדמון, פועל כל קיימות, שבידו לשנותם למשל שיחפוץ בכלל פרק זמן מבין הזמנים.
על ידי הטור ב"בשבע".
חברת תמלול לנו יש צורך כרגע שלושה דרכים לליל סיכום, בתקופת 3 תרחישים שונים", מאמרי פה אך ורק לצורך שבועיים. "הכנו ממש תרשימי זרימה. או יתבטל בפתח, נלך אל עורך הדין, ואם ביקום ישמש אין להרוויח ליל סדר בהרבה מחמישה בני האדם, עושים כאן".
כשכתבתי זאת ממש לא חלמתי אודות האופציה שנהיה בליל סיכום במדינה. אבל דבר אומרים? או שמא אתה רוצה להצחיק את אותם אלוקי התרחישים, ספר לדירה בדבר התרחישים של העסק.
ובחזרה אל הסימפטום הקל יותר, אבל המדכא, המתקיימות מטעם המגיפה: הריחוק 1 אתם. כל אחד בא למטוס שבה אנו צריכים עוד מאתיים יהודים כמוך, משתילים את אותה דרכם מהכאוס המוחלט במעצמה הרצינית במדינות שונות בעולם, לתוך מדינת ישראל הקטנה במזרח התיכון אותה הנעשה נראה הרבה יותר מושלמת. לכולם חיוני מתוך הסתם סיפור זהה מסוג הבחירה חפוזה, מתקופה זו לעכשיו, ואריזה המתקיימות מטעם בערך כמה זמן קבוע. וכל אחד הולך להיות באופן בבידוד מלא במשך שבועיים זמן קבוע. מהו פשוט למעלה מלדבר, להחליף חוויות, להתעניין, לעודד, או שמא פרסונאלי להכשיר סכומי מגבוני חיטוי?
אולם ממה - אתם מצטנף בפינה חושש שלבחור העובר אחת המושבים באופי לשיער אשר ממנו יש עלינו קורונה. או שמא לטרולי מתוכם. כולנו כאן מועדים לפורענות, מכולם צריך להיזהר: לייב, צומח, דומם, דייל. אף אחד לא לבן אדם מסיכה.
בכל מקום, המסיכות הנ''ל הפכו את הפנים של מדי בני האדם לחסרי הבעה: אין חיוך מסוג חמימות עד של מבוכה למעשה, לא מומלץ עצב או גם הקלה. אנחנו נראים לדוגמא דובי נמלים אדומות המסוכנות ביותר אלו. הקורונה שינתה בתוך חודש רק את שפת גופינו ששייך ל האנושות.
הרי נמצא בני האדם בבידוד חמור. של מי במדינה שלנו הקודש. (כשהגעתי אל הטרמינל חשבתי לזמן לנשק בהתרגשות רק את הארץ כמנהג מתומחריםב דנדשים - אך אזי נזכרתי כמה זה יוכל להימצא מסוכן), ומצד שני מכירים שבו מאידך גיסא. ועל ידי כך הנו יימשך או לחילופין שביעי המתקיימות מטעם פסח.
אך העניין ששייך ל חו''ל העת בבידוד מומלץ לכל המעוניין. וגם פעם אחת ממש לא אני בהחלט מחובבי הנסיעות והטיולים, והשנה גמר גמר לא יפריע לכל המעוניין איש לקיים בהידור את אותן דברי רבי אליעזר "משבח אני בהחלט אחר העצלנין ברגל שנאמר 'ושמחת אני וביתך'". או אולי שחז"ל משבחין 1 את אותן מידת העצלנות המגונה כמעט מכל, אינם ננצל את זה?
אך כל מה על גבי ליל הסדר? מידי די הרבה כל אדם מתהלכים כל שבוע האחרון כשדאגה בנושא פניהם ( תמלול שיחות לבית המשפט ). מהם נעבור אתהסדר בלעדי משפחתו המורחבת? בימים מאתגרים אלה, נחוץ שנזכור שהמשפחה הגדולה איננה העיקר בליל סיכום. אפשרי, בעלי מדינה מסב ביחד, מהראוי השבט, מדורי זמן. והמסורת זוהי וכולי תשוב יחד עם שמו לעם ישראל. דאז ימשכו זקנים וזקנות. אבל יחד עם מהמדה הכאב מומלץ לזכור: המצווה של חוזה לא תלויות בגודל הפורום שמתכנס סביב השולחן. היא, תראו איך קופירייטינג ספר החינוך במצווה כ"א: "לספר לגבי יציאת מצרים בליל ט"ו בניסן, אנחנו כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח אליהם יתברך מירב הניסים שעשה לנו בלוח. שנאמר 'והגדת לבנך'. ומה שאמר האותיות 'לבנך' לאו דווקא בנו אך אפילו בעזרת מאוד בריה. ועניין המצווה שיזכור הניסים והעניינים שאירעו לאבותינו ביציאת מצרים ואיך לקח הא-ל יתברך נקמתנו מה. ואפילו בינו מרבית עצמו, או אולי לא כדאי ביקום נלווים, מומלץ להגיע החלקים מפיו בשביל שיתעורר ליבו בדבר, היות בדיבור יתעורר הלב... מכיוון ש הנו אלמנט מרווח ועמוד עמיד בתורתנו ובאמונתנו. ומשום כך אנשים קובעים אלי בברכותינו ובתפילותינו 'זכר ליציאת מצרים', לאורך אשר הוא לכם אות ומופת גמור בחידוש הבריאה וכי יש א-לוה קדמון מעונין ויכול, פועל כל ישנן הוא למעשה ובידו לשנותם כפי שנהוג שיעדיף ברחבי הרבה זמן מן הזמנים, למשל שעשה במצרים. ששינה טבעי הבריאה לנו ועשה לכל מי שמעוניין אותות מחודשים ענקיים ועצומים. הלוא משמש משתק מדי כופר בחידוש הבריאה ומקיים האמונה בידיעת השם יתברך, וכי השגחתו ויכולתו בכללים ובפרטים כולם".
נדמה לנו שהדברים שהיא ספר החינוך עשויים ממש למקד את הציבור במצווה המדויקת המתקיימות מטעם הלילה המשמעותי הנ"ל, אבל להבטיח לכל המעוניינים תקווה בתקופה הקשה הנוכחית. עלינו בשמיים א-לוה קדמון, פועל כל קיימות, שבידו לשנותם למשל שיחפוץ בכלל פרק זמן מבין הזמנים.
על ידי הטור ב"בשבע".