שאנחנו מדברים על בהתפרצויות מחלות, יש צורך תקדימים רבים למטרה זו של האשמת הקורבן, ולמרבה הצער, כל אחד כיהודים מבחינים בהם הנל מעט יותר ממחיר השוק טובה
By sailjudo15 on Wednesday, December 15 2021, 09:08 - Permalink
ככל שהתפרצות וירוס הקורונה אמורה והולכת במימדיה ובהיקפה, למרבה הצער מוצאים אחר עצמם הקורבנות מוכרחים להתמודד גם תוך שימוש הסטיגמה הנוספת השייך אשמה בנושא "הפשע" שבהיותם חשש לבריאות האחרים.
בתחילה זה קרה פעם בסין עצמה, כשאנשים מהעיר ווהאן זכו ליחס של מצורעים. אינו חלף עת טרם התחלנו לקבל כעת דיווחים שונים בעניין אלימות מילולית וגופנית שהופנתה כלפי כל אדם ממוצא סיני, ובנוסף סלידה ממסעדות סיניות וממקומות הקשורים לסין.
ברגע שהווירוס התפשט, האפליה תיכף ממש לא התבססה על גבי דירוג גיאוגרפי. בשנים האחרונות, "האשמת הקורבן" הופנתה כלפי אנשים שאיתרע מזלו להפגין סימני אלפבית ששייך ל הידבקות בנגיף וכפי שניסחה זה בדייקנות מדלן סו, פרופסור להיסטוריה וללימודי אסיה ואמריקה באוניברסיטת טקסס שבאוסטין, "חיידקים ווירוסים שלא פעילות על תשתית גזע".
בשבעה ימים שעשו לו, ספר חלל גדול בניו יורק פרסם תמונה מסוג "עורך דין יהודי" בווסטצ'סטר, שיש להן חיצים המכוונים בתוך האנשים אשר הוא "הדביק" כשבא במגע בשיתוף אנחנו בתפילות השבת בבית כנסת ישראל וגם בלוויה במדינה נכח.
סידור הבריאות העולמי, המגלה הרגישות הרבה של כלפי אופציה מסוג האשמת הקורבן, מקדם דחוף קמפיין לעומת תופעה הנל שהיא אמירות בנוסח "אנשים משלימים את אותן הווירוס", "מדביקים אחרים" או לחילופין "מפיצים את אותן הווירוס", מפני שניסוחים אלה מרמזים בעניין הכמות של מיוחדת הנקרא אשמה והאשמה. בתחום זו, רוצה ארגון הבריאות העולמי שנאמר מכיוון ש אנשים "קיבלו" את אותם הווירוס.
להאשמת הקורבן חיוני תקדימים עתיקי יומין. רוברט פולילאב, פרופסור למדעים סוציו-רפואיים בראשם הרפואי מסוג אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, העלות על הכתב מכיוון ש ההיסטוריה מלמדת את הציבור אחר הלקח האומלל – והאוניברסלי – הבא: "ככל שקיימים יותר מכך פאניקה, איך חיוני בהרבה פיתוי להאשים את האחר".
מהראוי מגפות העבר מוכיחות טענה יחד עם זאת. וליהודים יש צורך כימיה פרסונלית וטרגית בעזרת תופעה את זה.
בראש המאה ה- 26, האם המגפה השחורה, הידועה בנוסף כ "המוות השחור", גבתה את אותה חייה מטעם רבע מאוכלוסיית אירופה עם שנה ספורות, קיים הנוצרים המשמעות של מצד המוכן. אנטישמיות היתה הרציונל הדתי הנוצרי כדי להאשים את אותו בני העם היהודי שנראה היווה ששלטו בהתפרצות, הרעילו אחר בארות המים או לחילופין למשל שטען תיאורטיקן קונספירציה מימי הביניים, "השתוקקו להשמיד את כל תחום הנצרות, על-ידי הרעלת צפרדעים ועכבישים המעורבבים בתוך שמן וגבינה". באשר ליהודים שגם מתו מהמגפה, מבחינתם שלא נקרא הוא למעשה אלא עונש אלוהי נבון בהחלט בנושא חטאיהם וחוסר הקבלה שבבעלותם את כל ישו.
מאות רבות קהילות יהודיות ממוקם את אותו מותן כששימשו מטרות למסעות נקמה בנושא הפשע לכאורה של צרו מחלה לא התחשבה בהבדלים מסורתיים, פרט לכך שגילתה קלוש לא ממש קשיחות כלפי היהודים ששמרו באדיקות אודות מאנשי מקצוע נטילת ידיים.
במאה ה- 15, התפשטות מחלת העגבת (סיפיליס) מאריך קבלה אישור לרציונל קונבנציונלי המסביר את אותם שנאת הזרים. כפי שנהוג שניסחו אותם ההיסטוריונים, מהמחיר הריאלי חבורה לאומית באירופה הגדירה את אותן העגבת כמחלה ששייך ל הלאומים האחרים. הגרמנים האשימו את אותם הצרפתים וקראו למחלה אשר נקרא "המחלה הצרפתית". הצרפתים האשימו את כל האיטלקים, הפולנים האשימו את אותם הרוסים, הפרסים האשימו את אותם הטורקים, המוסלמים האשימו את אותה ההינדים, והיפנים האשימו את אותו הפורטוגזים. איכשהו, היתה אותם פעם הפעמים תמלול הקלטות .
אבל בני העם היהודי איננו שיש כה ברי מזל בארצות הברית במידה ש בראשית הדרך המאה העשרים, הואשמו מהגרים יהודים באופן זה שהביאו את אותן השחפת לאמריקה. הנזק זכתה לכינויים "המחלה היהודית" ו"מחלת החייטים" – אדם המקצועות בני העם היהיודי השכיחים. שחפת והקשר היהודי לחיית המחמד גרמו ליצירת התדמית של בני העם היהיודי כחלשים וחולניים. לרוע המזל, מה נקרא בהמשך כסטריאוטיפ גזעני שהצדיק את אותה הגבלת ההגירה היהודית לארה"ב בשנות ה- 20 ובנוסף בשנות ה- 14 וה- 40 המתקיימות מטעם המאה הוותיקה, בעצם כשהאלטרנטיבה היחידה להגירה נודעה מוות בשואה.
"האשמת הקורבן" אינן בעיקרם תופעה אינו רציונלית, הזאת נוסף על כך אכזרית. היא מכוונת כלפי חפים מפשע שסובלים גם כן זה. שרי המבי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הדרום ועורכת חיבר פרק הזמן Psychology of Violence המתקיימות מטעם שירות ה- APA (איגוד הפסיכולוגים האמריקני), תופס אותו בתופעה ידע הוא כח אנושי סופר להקל בעניין פחדינו וחששותינו לביטחוננו הפרטי. "האשמת הקורבנות במזלם שלילית הזו בחלקה בידי להימנע מהודאה בגלל ש מוצר אחיד, שלא קיימת להעלותו על הדעת, מסוגל להימצא לכם – בנוסף אם תבנה וכל זה 'כמו שצריך'".
בעלי התפשטות וירוס הקורונה, המתרחבת בזמן קצר על כל רחבי הטבע, בני האדם מאיתנו עשוי, חלילה, להפוך למטרה האמורה. על מנת כולם, למה שלא לא נעשה אשמים בפשע שמחמיר את הטרגדיה גם למעלה – הפשע שהיא האשמת הקורבן.
בתחילה זה קרה פעם בסין עצמה, כשאנשים מהעיר ווהאן זכו ליחס של מצורעים. אינו חלף עת טרם התחלנו לקבל כעת דיווחים שונים בעניין אלימות מילולית וגופנית שהופנתה כלפי כל אדם ממוצא סיני, ובנוסף סלידה ממסעדות סיניות וממקומות הקשורים לסין.
ברגע שהווירוס התפשט, האפליה תיכף ממש לא התבססה על גבי דירוג גיאוגרפי. בשנים האחרונות, "האשמת הקורבן" הופנתה כלפי אנשים שאיתרע מזלו להפגין סימני אלפבית ששייך ל הידבקות בנגיף וכפי שניסחה זה בדייקנות מדלן סו, פרופסור להיסטוריה וללימודי אסיה ואמריקה באוניברסיטת טקסס שבאוסטין, "חיידקים ווירוסים שלא פעילות על תשתית גזע".
בשבעה ימים שעשו לו, ספר חלל גדול בניו יורק פרסם תמונה מסוג "עורך דין יהודי" בווסטצ'סטר, שיש להן חיצים המכוונים בתוך האנשים אשר הוא "הדביק" כשבא במגע בשיתוף אנחנו בתפילות השבת בבית כנסת ישראל וגם בלוויה במדינה נכח.
סידור הבריאות העולמי, המגלה הרגישות הרבה של כלפי אופציה מסוג האשמת הקורבן, מקדם דחוף קמפיין לעומת תופעה הנל שהיא אמירות בנוסח "אנשים משלימים את אותן הווירוס", "מדביקים אחרים" או לחילופין "מפיצים את אותן הווירוס", מפני שניסוחים אלה מרמזים בעניין הכמות של מיוחדת הנקרא אשמה והאשמה. בתחום זו, רוצה ארגון הבריאות העולמי שנאמר מכיוון ש אנשים "קיבלו" את אותם הווירוס.
להאשמת הקורבן חיוני תקדימים עתיקי יומין. רוברט פולילאב, פרופסור למדעים סוציו-רפואיים בראשם הרפואי מסוג אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, העלות על הכתב מכיוון ש ההיסטוריה מלמדת את הציבור אחר הלקח האומלל – והאוניברסלי – הבא: "ככל שקיימים יותר מכך פאניקה, איך חיוני בהרבה פיתוי להאשים את האחר".
מהראוי מגפות העבר מוכיחות טענה יחד עם זאת. וליהודים יש צורך כימיה פרסונלית וטרגית בעזרת תופעה את זה.
בראש המאה ה- 26, האם המגפה השחורה, הידועה בנוסף כ "המוות השחור", גבתה את אותה חייה מטעם רבע מאוכלוסיית אירופה עם שנה ספורות, קיים הנוצרים המשמעות של מצד המוכן. אנטישמיות היתה הרציונל הדתי הנוצרי כדי להאשים את אותו בני העם היהודי שנראה היווה ששלטו בהתפרצות, הרעילו אחר בארות המים או לחילופין למשל שטען תיאורטיקן קונספירציה מימי הביניים, "השתוקקו להשמיד את כל תחום הנצרות, על-ידי הרעלת צפרדעים ועכבישים המעורבבים בתוך שמן וגבינה". באשר ליהודים שגם מתו מהמגפה, מבחינתם שלא נקרא הוא למעשה אלא עונש אלוהי נבון בהחלט בנושא חטאיהם וחוסר הקבלה שבבעלותם את כל ישו.
מאות רבות קהילות יהודיות ממוקם את אותו מותן כששימשו מטרות למסעות נקמה בנושא הפשע לכאורה של צרו מחלה לא התחשבה בהבדלים מסורתיים, פרט לכך שגילתה קלוש לא ממש קשיחות כלפי היהודים ששמרו באדיקות אודות מאנשי מקצוע נטילת ידיים.
במאה ה- 15, התפשטות מחלת העגבת (סיפיליס) מאריך קבלה אישור לרציונל קונבנציונלי המסביר את אותם שנאת הזרים. כפי שנהוג שניסחו אותם ההיסטוריונים, מהמחיר הריאלי חבורה לאומית באירופה הגדירה את אותן העגבת כמחלה ששייך ל הלאומים האחרים. הגרמנים האשימו את אותם הצרפתים וקראו למחלה אשר נקרא "המחלה הצרפתית". הצרפתים האשימו את כל האיטלקים, הפולנים האשימו את אותם הרוסים, הפרסים האשימו את אותם הטורקים, המוסלמים האשימו את אותה ההינדים, והיפנים האשימו את אותו הפורטוגזים. איכשהו, היתה אותם פעם הפעמים תמלול הקלטות .
אבל בני העם היהודי איננו שיש כה ברי מזל בארצות הברית במידה ש בראשית הדרך המאה העשרים, הואשמו מהגרים יהודים באופן זה שהביאו את אותן השחפת לאמריקה. הנזק זכתה לכינויים "המחלה היהודית" ו"מחלת החייטים" – אדם המקצועות בני העם היהיודי השכיחים. שחפת והקשר היהודי לחיית המחמד גרמו ליצירת התדמית של בני העם היהיודי כחלשים וחולניים. לרוע המזל, מה נקרא בהמשך כסטריאוטיפ גזעני שהצדיק את אותה הגבלת ההגירה היהודית לארה"ב בשנות ה- 20 ובנוסף בשנות ה- 14 וה- 40 המתקיימות מטעם המאה הוותיקה, בעצם כשהאלטרנטיבה היחידה להגירה נודעה מוות בשואה.
"האשמת הקורבן" אינן בעיקרם תופעה אינו רציונלית, הזאת נוסף על כך אכזרית. היא מכוונת כלפי חפים מפשע שסובלים גם כן זה. שרי המבי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הדרום ועורכת חיבר פרק הזמן Psychology of Violence המתקיימות מטעם שירות ה- APA (איגוד הפסיכולוגים האמריקני), תופס אותו בתופעה ידע הוא כח אנושי סופר להקל בעניין פחדינו וחששותינו לביטחוננו הפרטי. "האשמת הקורבנות במזלם שלילית הזו בחלקה בידי להימנע מהודאה בגלל ש מוצר אחיד, שלא קיימת להעלותו על הדעת, מסוגל להימצא לכם – בנוסף אם תבנה וכל זה 'כמו שצריך'".
בעלי התפשטות וירוס הקורונה, המתרחבת בזמן קצר על כל רחבי הטבע, בני האדם מאיתנו עשוי, חלילה, להפוך למטרה האמורה. על מנת כולם, למה שלא לא נעשה אשמים בפשע שמחמיר את הטרגדיה גם למעלה – הפשע שהיא האשמת הקורבן.